נעאמנה נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ - פסקדין

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לחלק מגלגלי הרכב של התובע.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 26/4/07 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, עת נהג התובע ברכב שלו מספר רישוי 52-101-14 (להלן – "הרכב") מכיוון כפר עראבה לכיוון כפר דיר חנא, ובהגיעו לכביש הכניסה המזרחית של כפר עראבה, שכולל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, גלגלי הרכב הימניים נפגעו כתוצאה ממהמורה שהייתה פעורה בצד הכביש, מבלי שהתובע יכול היה להבחין בה תוך כדי נסיעה מאחר שהייתה מכוסה במים וגם הכביש עצמו היה רטוב (להלן – "האירוע").

כתוצאה מהאירוע ניזוקו גלגלי הרכב הימניים, כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובע.

התובע טוען, כי על הנתבעת לפצותו בגין נזקיו לאור אחריותה לתחזוקת הכביש הנ"ל.

לעומת זאת הכחישה הנתבעת קיומם של בור או מהמורה בכביש במועד הנטען ואף צירפה דו"ח טיפול שמתייחס לחודש הרלוונטי (אפריל 2007) שמלמד על כך כי לא נתגלה כל בור במקום על ידי הסיירים מטעמה אשר עברו לאורך הכביש.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא הוכיח את תביעתו ואת עצם התרחשות האירוע, ואילו התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי, צולמו כחודש וחצי אחרי האירוע (3/6/07) – כפי שמופיע בכותרת הדפים אליהם הוצמדו התמונות – ולכן לא ניתן להיעזר בהן כראיה לעצם קיומה של מהמורה קודם לכן.

בנוסף לכך טוענת הנתבעת, כי התגלתה סתירה בין האמור בכתב התביעה לבין האישור אשר הונפק על ידי חברת הביטוח של התובע (אישור אי הגשת תביעה) לגבי מועד התרחשות האירוע, ומכל מקום הבור – גם אם היה – הוא ממוקם בשולי הכביש ולכן אם התובע נהג ברכב מעבר לקו השוליים הצהוב, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.

באשר לנזק – טוענת הנתבעת, כי לא נגרם נזק של ממש, ולראיה התובע המשיך להשתמש ברכב מבלי לבצע בו תיקונים.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים לפניי העידו התובע ונציגה של הנתבעת שמועסקת כמנהלת אזור באגף האחזקה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, נחה דעתי לקבל את גרסת התובע.

אפתח בכך כי אני נותנת אמון בדברי התובע, כי התמונות אשר צורפו לחוות דעת השמאי מטעמו, צולמו באותו יום בו התרחש האירוע, ולא כפי שמופיע בכותרת הדפים – כחודש וחצי מאוחר יותר. עיון בתמונות אלה מגלה, כי הבור הנטען מלא במים ואולם גם שאר שטח הכביש הוא רטוב, באופן שמעיד על ירידת גשמים לפני מועד הצילום - נתון אשר מחזק את גרסת התובע לפיה, התמונות של הבור צולמו לפני עריכת חוות הדעת, בתקופה בה עדיין יורדים גשמים לעתים (להבדיל מחודש יוני שאז הסיכוי לגשם הוא קלוש). לעניין זה אציין, כי גם התובע אישר בעדותו כי באותו יום בו התרחש האירוע ירד גשם, נתון שמסביר אם כך מדוע נראה הכביש רטוב בתמונות.

אינדיקציה נוספת אשר תומכת בגרסת התובע ניתן לקבל מאשור אי הגשת תביעה שנמסר לתובע מחברת הביטוח שלו. באותו אישור נרשם כי הוא מתייחס לתאונה שאירעה ביום 24/4/07. אומנם בכתב התביעה נרשם כי האירוע אירע ביום 26/4/07, אך מעדותו של התובע ניתן להתרשם כי מדובר כנראה בטעות.

כזכור, הנתבעת צירפה דו"ח שמתייחס לתקופה שמיום 23/4/07 ועד ליום 30/4/07, וממנו ניתן ללמוד כי לא נתקבל דיווח כלשהו אודות קיומו של הבור, ואילו הסייר מטעמה לא איתר בור כזה במהלך הסיור בתקופה הנ"ל.

אומנם מדובר בדו"ח מפורט, שלכאורה סותר לחלוטין את גרסת התובע, ברם לא ניתן להתעלם מהאפשרות כי הסייר 'פספס' את הבור במהלך הנסיעה, ולכן לא הבחין בו. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה, כי הבור חזר ונפער שוב, אף שנראה כי תוקן בשלב מסוים – כך לפחות על פי תצלומים מחודש 11/07 שבהם נראה כי הבור מתוקן. על פי תצלומים אחרים שצורפו על ידי התובע ואשר צולמו ביום 22/3/09 – יומיים לפני הדיון שהתקיים לפניי – ניתן להיווכח כי הבור נפער מחדש. אלא מה, נציגת הנתבעת העידה, כי סיירה לפני הדיון באותו שטח ולא ראתה בורות בכביש.

הנה כי כן, תוצאות הסיור האחרון של נציגת הנתבעת בכביש, אינן מתיישבות עם הממצא המתועד בתמונות שצולמו על ידי התובע מאותו זמן.

לפיכך, לא ניתן לשלול את האפשרות, שגם הסייר מטעם הנתבעת לא הבחין אז בקיומו של הבור הנדון, ולכן לא תיעד אותו בדו"ח אשר ערך.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי סוג הנזק אשר נגרם לרכב התובע – נזקים לגלגלי הרכב הקדמי והאחורי מצד ימין, ללא כל נזק לגלגלים מצד שמאל – מתיישבים עם סוג המפגע לו טוען התובע, ועם מקום הימצאו של הבור הנדון בקצה הימני של הכביש.

על בסיס כל אלה, אני מקבלת את גרסת התובע, לפיה גלגלי רכבו ניזוקו כתוצאה מבור שהיה בשטח הכביש המוחזק בידי הנתבעת.